.jpg)
אחרי 20 שנים ברומניה החלטתי לבקר במארמורש, איזור בצפון טרנסילבניה.
למרות שהחורף זה לא זמן טוב לנסיעות ארוכות בכבישי רומניה יצאתי לדרך מבוקרשט. לאחר
עצירת לילה בכפר ליד בראשוב ביום הראשון , הגעתי
בערב היום השני לנסיעתי לכפר
וישאול דה סוס. למה שם? לא יודע להגיד לכם. אולי בגלל שמכפר זה יוצאת בקיץ, רכבת
הרים מפורסמת ומוכרת בשם "מוקאניצה" MOCANITA.
עוד מבוקרשט הזמנתי חדר בפנסיון מגנוליה, פנסיון שעליו קראתי באתרי האינטרנט
שהנני משתמש כדי ללמוד על יעדי
הנסיעה שלי. כאמור הגעתי לכפר בשעות הערב. עוד לפני הגעתי, במהלך היום, בעלת
הפנסיון התקשרה אלי כדי לוודא שאני בדרך. לכן, כשלא מצאתי שילוט מכוון התקשרתי אל
הגברת הנחמדה שעזרה לי למצוא את דרכי אל המקום שאליו כבר רציתי להגיע לאחר נסיעה
של 5 שעות. כאשר עזבתי את הכביש הראשי כדי לעלות על הדרך הצדדית המובילה אל הפנסיון
חששתי שאולי בחרתי מקום לינה לא נוח, לא כל כך נקי. בשעות הערב, במקומות כה רחוקים
הדמיון פועל ולאו דווקא
לטובה. לכן, כשכבר הגעתי ועצרתי את הרכב הדבר הראשון שבקשתי מבעלת הבית שיצאה לקבל
את פניי היה לראות את החדר. עם חיוך על פניה, בעלת הפנסיון הובילה אותי אל חדרי. עוד
מרגע שירדתי מהרכב הרגשתי שהגעתי למקום הנכון: למרות החושך או בגלל החושך ראיתי את
הכוכבים מהבבים מעל ראשי והבנתי שהפנסיון נמצא במקום גבוה ופתוח. הרגשתי הפכה לעוד
יותר טובה כשנכנסתי לפנסיון ולאחר מכן לחדרי: ניקיון החדר המצוייד היטב, והמקלחת המודרנית והנקיה הרגיעו אותי. שמחתי עוד
יותר כשגיליתי שהאינטרנט האלחוטי עבד היטב.היום למחרת התחיל מצויין: כאשר יצאתי מהחדר, כלב וחתול קבלו את פני . ארוחת בוקר עשירה וטעימה היתה כבר על השולחן
בחדר האוכל שיכול לשרת עד 10 אנשים במקביל. לאחר הארוחה יצאתי לחצר הפנסיון כדי
לנשום אויר צח וכדי להנות מהנוף היפה שניבט מכל פינה .
כך גיליתי, בחצר הענקית, עוד מבנה שיפתח לאירוח
בסוף מרץ 2015. המבנה, עשוי מעץ מגולף, יכפיל את מספר מקומות הלינה מ10 ל20.הפנסיון הוא עסק משפחתי. אם הבית ככל הנראה גם ראש המשפחה והגורם העיקרי להצלחת המקום: החיוך האמיתי שעל פניה
והשירות האדיב הופכים את הפנסיון למקום שאליו אני עוד אחזור.
- לצפיה בתמונות של הפנסיון לחץ כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה